חשב

חשב

מתעדכן בזמן ההקלדה

תוצאה

הנוסחה

יחס ממדים הוא רוחב ÷ גובה, בדרך כלל בכתב במונחים הנמוכים ביותר כ־W:H (למשל 1920×1080 → 16:9). למציאת צלע חסרה, הכפילו את הצלע הידועה בחלק היחס המתאים. לחיתוך בתוך מסגרת, שמרו על המימד היחסי הקצר יותר וחתכו את הארוך כדי להתאים ליחס היעד; לריפוד (letterbox) הרחיבו את הצד הקצר במקום.

r = W/H · H = W×(Rh/Rw) · W = H×(Rw/Rh)

דוגמה מפורטת

  1. נתון 1920 × 1080, חלקו שניהם ב־gcd(1920, 1080) = 120.
  2. יחס מפושט = 16:9 (עשרוני 1.777…).
  3. חיתוך תמונה סטילס 4000 × 3000 ל־16:9 → תיבת חיתוך 4000 × 2250.

תוצאה: 16:9 · חיתוך 4000 × 2250

איך מחשבים יחס ממדים ותיבות חיתוך

הכלי מתייחס לרוחב וגובה כאורכים חיוביים באותה יחידה (פיקסלים, מילימטרים או אינצ׳ים). הוא מפשט יחסים עם gcd אוקלידי, משנה קנה מידה של צלעות חסרות בהכפלה צולבת, ובונה מלבני חיתוך או ריפוד בהשוואת ערכי יחס מקור ויעד.

פישוט W:H

ממדים שלמים מופחתים במחלק המשותף הגדול ביותר שלהם. לא־שלמים מעוגלים ליחידות שלמות לפני gcd כדי שגדלי פיקסל והדפסה עדיין יגיעו לזוגות מוכרים כמו 16:9 או 4:3 כשהם כפולות מדויקות.

הצורה העשרונית W/H מוצגת גם כן, ועוזרת להשוות כמעט־התאמות (למשל 1.78 מול 1.777… ל«כמעט 16:9»).

מציאת צלע חסרה

בהינתן יחס יעד Rw:Rh ורוחב ידוע, גובה = רוחב × Rh / Rw. עם גובה ידוע, רוחב = גובה × Rw / Rh. שמרו על אותה יחידה בכל אורך.

חיתוך בפנים מול ריפוד (letterbox)

חיתוך (התאמה פנימה) מחזיר את המלבן הגדול ביותר של יחס היעד שעדיין נכנס למקור. אם המקור רחב יחסית ליעד, הגובה נשאר והרוחב מוקטן; אם גבוה יותר, הרוחב נשאר והגובה מוקטן.

ריפוד (התאמה החוצה) מחזיר את המלבן הקטן ביותר של יחס היעד שיכול להכיל את המקור — מסגרת letterbox או pillarbox הקלאסית כשמוסיפים פסים במקום לחתוך פיקסלים.

מה לא ממודל

אין עיוות עדשה, שכבות אזור בטוח, המרת DPI או מאקרו חיתוך של מקודד. תוויות כיוון (לרוחב / לאורך / ריבוע) עוקבות רק אחרי W מול H.

עובדות מעניינות

16:9 הפך לברירת המחדל של HDTV

ITU-R BT.709 וטלוויזיות צרכניות התיישבו על 16:9 כפורמט לרוחב נפוץ ל־720p ו־1080p — לכן 1920×1080 ו־1280×720 שניהם מצטמצמים ל־16:9.

קולנוע לרוב רחב יותר מ־16:9

קולנוע דיגיטלי וכותרות סטרימינג רבות משתמשים ב־~2.39:1 («Scope»), בעוד 2.35:1 נשאר תווית שיווק נפוצה — שניהם רחבים מ־16:9.

נייר A4 הוא √2, לא יחס וידאו

גליונות ISO 216 מסדרת A שומרים על יחס 1:√2 ≈ 1:1.414 כך שקיפול לחצי משמר את היחס. זה לא קשור למסגרות 4:3 או 16:9.

ריבוע 1:1 עדיין סטנדרט ברשתות

פיד מוקדם של אינסטגרם העמיר חיתוכי 1:1; פלטפורמות רבות עדיין מציעות ריבוע לצד 4:5 לאורך ו־9:16 לסטוריז/רילס.

מסכים ושידור בישראל

שידורי טלוויזיה וסטרימינג בישראל משתמשים ברובם ב־16:9. ליצירת תוכן לרשתות חברתיות בעברית נפוץ גם 9:16 אנכי.

שאלות נפוצות

חלקו את שני הממדים במחלק המשותף הגדול ביותר וכתבו כ־W:H. דוגמה: 1920÷120 ו־1080÷120 → 16:9. המחשבון עושה זאת אוטומטית ומציג גם את העשרוני W/H.

השתמשו בגובה = רוחב × 9 / 16. למסגרת ברוחב 1920, גובה = 1920 × 9 / 16 = 1080. בחרו «מצא צלע חסרה», הזינו 16 ו־9, והגדירו את הצלע הידועה לרוחב.

בחרו «חיתוך / ריפוד ליחס», הזינו רוחב וגובה מקור, הגדירו יחס ל־16:9 ובחרו חיתוך. תקבלו את מלבן ה־16:9 הגדול ביותר שנכנס למקור.

חיתוך גוזר את המקור ליחס היעד (מאבדים קצוות). Letterbox/ריפוד שומר על כל המקור ומוסיף פסים ריקים כדי שמסגרת החוץ תתאים ליחס היעד.

כן. ל־1920 ו־1080 יש gcd של 120, ולכן הם מצטמצמים בדיוק ל־16:9. גדלי 16:9 אחרים כוללים 1280×720, 2560×1440 ו־3840×2160.

כן, כל עוד רוחב וגובה באותה יחידה. מתמטיקת היחס חסרת־יחידות; רק יחידות מעורבות נותנות יחס שגוי.

9:16 הוא פשוט 16:9 מסובב. הזינו חלקי יחס 9 ו־16, או השתמשו בגובה כצלע הארוכה יותר כשפותרים ממד חסר לסטוריז ורילס.

מקורות

  1. המלצה ITU-R BT.709 — ערכי פרמטרים ל־HDTV — איגוד התקשורת הבינלאומי (ITU) מגדיר את פורמט התמונה 16:9 של HDTV המשמש בגדלי פיקסל HD נפוצים.
  2. ISO 216 — נייר כתיבה ומעמדות מודפסות מסוימות — ארגון התקינה הבינלאומי מפרט את יחס √2 של סדרות נייר A ו־B.
  3. תקינה ישראלית — מכון התקנים הישראלי הקשר מקומי לתקינה ומדידות.

כלי מידות מידעי למדיה ופריסה — אמתו מפרטי פלטפורמה והדפסה לפני ייצוא סופי.

נבדק לאחרונה: 2026-09-19 — נבדק על ידי: מערכת העריכה של Mr. Calco

הטמיעו את המחשבון

הוסיפו את המחשבון לאתר שלכם עם ווידג׳ט iframe חינמי.

ערכת נושא

הווידג׳ט מתמתח לרוחב המיכל ומתאים את הגובה אוטומטית.